רקע על ביודיזל וההתפתחות שלו עם השנים


טרנסאסטריפיקציה של שמן צמחי הומצא בשנת 1853 ע"י שני מדענים, E. Duffy ו-J.Patrick, שנים רבות לפני המצאת מנוע הדיזל הראשון. בשנת 1893, רודולף דיזל המציא את מנוע הדיזל הראשון. מנוע זה הונע ע"י שמן בוטנים. דיזל האמין כי בעתיד, יגבר השימוש הדלקים ממקור צמחי. בשנת 1912 דיזל נסע נאום בו אמר: "השימוש בשמן צמחי כדלקים למנועים נראה כיום חסר משמעות, אך שמנים אלו, בחלוף הזמן, יהיו חשובים כמו דלק מחצבי (פטרוליום) ופחם בעת הנוכחית". בחלוף הזמן, יצרני רכב התאימו את מנוע הדיזל לצמיגות הנמוכה של הסולר המחצבי, וכך הקשו על שימוש בשמן הצמחי במנועים אלו. בשנת 1937, מדען בלגי בשם G. Chavanne רשם פטנט על תהליך הטרנאסטריפיקציה של שמן צמחי לצורך הכנת דלק – "ביו-דיזל". בשנת 1979 התחיל תהליך ההתאמה של ביו-דיזל לתקני הסולר ראשית בדרום-אפריקה. בשנת 1983 הושלם תהליך בדיקות האיכות של ביו-דיזל – תהליך שכלל הפעלה ברכבים, ובדיקות כימיות מדוקדקות. באפריל 1989 חברה אוסטרית בשם Gaskoks הקימה את מפעל הביו-דיזל המסחרי הראשון, שהיה בעלת קיבולת שנתית של 30,000 טון. במהלך שנות ה-90 הוקמו מפעלים במדינות אירופאיות רבות - כולל צ'כיה, גרמניה ושוודיה. צרפת יצאה בקמפיין לאומי להכנסת 5% ביו-דיזל בתחבורה הציבורית וציי רכב ממשלתיים. בשנת 1998, זוהו 21 מדינות מהם מיוצר ביו-דיזל. B100 (מאה אחוז ביודיזל) זמין כיום בתחנות דלק רבות ברחבי אירופה. בספטמבר 2005 מדינת מיניסוטה שבארה"ב הועבר חוק לפיו חובה על כל סולר להכיל 2% ביו-דיזל. כיום מיוצרים בעולם 5-7 מיליון טון ביו-דיזל בשנה.

מאמרים נוספים באתר: