הכנה ביתית של ביודיזל


מהו ביו-דיזל?

ביו-דיזל הוא דלק למנועי דיזל, המיוצר משמנים צמחיים. ביו-דיזל, ששמו הכימי "מתיל-אסטר", הוא תרכובת של חומצת שומן עם מתיל-אלכוהול. לביו-דיזל יתרונות רבים על פני הסולר המיוצר מנפט. ניתן להכין ביו-דיזל ממגוון רב של שמנים ושומנים. ניתן להשתמש גם בשמן בישול משומש. הפקת הביו-דיזל נעשית בתהליך כימי פשוט. ניתן לייצר ביו-דיזל איכותי גם בתנאים ביתיים.

למה ביו-דיזל טוב יותר?

הנפט הוא משאב מתכלה, כמותו מוגבלת, הוא אינו מתחדש בקצב בו אנו שואבים אותו. הביו-דיזל הוא משאב מתחדש, אפשר להפיקו משמן צמחי מגידולים חקלאיים או משמן משומש, בהתאם לכמות שאנו צורכים. שימוש בסולר ובנזין להנעת רכבים פרטיים יוצר את רוב זיהום האוויר במרכזי הערים. זיהום זה גורם למחלות נשימה ולסרטן. לזיהום האוויר מתחבורה יש מחיר כלכלי כבד בהוצאות המדינה על בריאות. שריפת הביו-דיזל נקייה באופן משמעותי מסולר. ביו-דיזל פולט 50% פחות פחמן חד חמצני, הוא אינו פולט כלל תחמוצות גופרית והוא נקי יותר ברוב המדדים. מספיק לעמוד מאחורי המפלט כדי להבחין בשינוי המשמעותי- אין עשן שחור ואין ריח רע. שימוש בנפט גורם להגדלת כמות הפחמן-דו חמצני באטמוספרה, וכתוצאה מכך להתחממות כדור הארץ. הנפט משחרר לאוויר פחמן שנכלא באדמה במשך מאות מיליוני שנים. הביו-דיזל אינו משתמש בפחמן "עתיק", הפחמן שפולט הביו-דיזל הוא אותו פחמן שקלטו צמחי השמן מהאוויר בתהליך גדילתם. הנפט הוא חומר רעיל, פירוקו הטבעי נמשך זמן רב וגורם לזיהום אדמה, מי תהום וים. הביו-דיזל אינו רעיל ומתפרק ביולוגית תוך ימים בודדים בדומה לשמן מאכל. זיקוק הנפט למרכיביו, כגון סולר ונפט, הוא תהליך מזהם. תוצרי הלוואי של ייצור הביו-דיזל הם חומרי גלם מועילים, ניתן להפוך אותם לקומפוסט המשפר את פוריות האדמה.
קידוחי נפט גורמים לזיהום שטחי בר וכריתת יערות, וכן לפגיעה קשה בתושבים המקומיים המנושלים מאדמתם ונחשפים לגורמי מחלות (כמו פעילות חברת "של" בניגריה) . מיכליות נפט גרמו לא אחת לזיהומי ים קשים. הנפט גורם לתלות של רוב מדינות העולם בארצות מעטות ורחוקות ובמספר תאגידים החולשים על רוב מקורות הנפט. מצב זה גורם לחוסר ודאות כלכלית ופוליטית. כל שינוי במחיר הנפט גורם לטלטלה כלכלית, עליית מחירים גלובלית ואינפלציה. הביו-דיזל הוא משאב מקומי, ניתן לייצר ביו-דיזל איכותי בתנאים ביתיים, ללא תלות במדינות זרות. תעשיית הביו-דיזל מייצרת מקומות עבודה בחקלאות ובתעשייה מקומית. רוב מדינות העולם מוציאות כסף רב לקניית נפט. הביו-דיזל משאיר כסף זה בתוך המדינה ומגדיל את היציבות הכלכלית.


כיצד משפיע הביו-דיזל על המנוע?

מנוע הדיזל הראשון, שהומצא בידי רודולף דיזל בשנת 1892, הונע באמצעות שמן בוטנים. רק משרווח השימוש בנפט נותק הקשר בין המנוע לשמן. ביו-דיזל יכול לשמש כל רכב בעל מנוע דיזל, וכן להסקה ביתית ועוד. ניתן לערבב ביו-דיזל וסולר רגיל בכל יחס ערבוב, או להשתמש בביו-דיזל בלבד. ביו-דיזל בטיחותי יותר מסולר. הוא אינו רעיל וטמפרטורת ההצתה שלו גבוהה יותר. מחקרים מראים כי שימוש בביו-דיזל איכותי, שהוכן כראוי, משפר את פעולת המנוע, אפילו אם הוא מעורב בסולר רגיל באחוזים בודדים. הביו-דיזל שמנוני יותר מסולר ולכן מונע את שחיקת המנוע, מאריך את חייו ואף משפר את ביצועיו. הביו-דיזל נשרף טוב יותר מסולר ומשאיר פחות שאריות במערכת הדלק ובמנוע. יש מקומות, כמו בצרפת למשל, בהם מוסיפים 2-5% ביו-דיזל לסולר כדי לשפר את בערת הסולר ולשמירת המנוע.

הכנת ביו-דיזל

ככל שהתהליך יהיה נקי ומדויק יותר, התוצר הסופי של הביו-דיזל יהיה איכותי יותר. בהחלט ניתן לייצר בתנאים ביתיים ביו-דיזל שיעמוד בתקני איכות בינלאומיים. ניתן לייצר ביו-דיזל ממגוון גדול של שמנים ושומנים. התהליך והכמויות המפורטים בהמשך מתאימים לרוב השמן המשומש הנפוץ בארץ. תהליכים וכמויות מדויקים לסוגי שמנים ושומנים אחרים כמו שמן קוקוס, או שומן בעלי חיים ועוד ניתן למצוא באינטרנט. התהליך המפורט כאן הוא התהליך הבסיסי, יש גם תהליכים אחרים, כל תהליך ניתן לבצע בכמה דרכים אך כולם מבוססים על עקרונות השיטה הזו.


התהליך:

סינון השמן
- מסננים את השמן משאריות מזון ולכלוך גס.
חימום ואידוי מים - לחימום השמן שתי מטרות. א. אידוי והפרדת שאריות מים, שנספחו אל השמן בזמן הבישול או ממקור אחר. ב. את התגובה הכימית של הפקת הביו דיזל כדאי לבצע בטמפ' 25-40 מעלות צלזיוס.
מתנול
- מודדים לתוך כלי אטום עשוי פלסטיק מסוג HD-PE 200 מ"ל מתנול עבור כל ליטר שמן. עבור 10 ליטר שמן נמדוד 2 ליטר מתנול.
סודה קאוסטית וטיטרציה -
לכל ליטר של שמן נקי לא משומש נוסיף 3.5 גרם סודה קאוסטית. ל10 ליטר נוסיף 35 גרם. לשמן משומש יש להוסיף 3.5 גרם ועוד כמות נוספת שנקבעת לפי טיטרציה. טיטרציה - לתוך כוס זכוכית שקופה מוסיפים 10 מ"ל איזו פרופיל אלכוהול(IPA) ו1 מ"ל מהשמן החם לאחר אידוי המים. מערבבים עד המסת השמן בIPA. מוסיפים 2 טיפות פנול פתלאין- אינדיקטור המשנה צבעו לוורוד בPH 8.5. מתחילים להוסיף בהדרגה תמיסת רפרנס (1גרם סודה קאוסטית מומס ב1 ל' מים מזוקקים). מוסיפים בזהירות טיפה אחר טיפה עד שמבחינים בשינוי קל בצבע ומופיע גוון וורוד בהיר- כדאי לבצע את הטיטרציה על דף נייר לבן, כדי להבחין בשינוי קל בצבע. אם הגוון יציב במשך 15-20 שניות אז הטיטרציה הסתיימה, אם הצבע נעלם ממשיכים להוסיף רפרנס עד קבלת שינוי צבע יציב. עבור כל 1 סמ"ק של רפרנס שהוספנו בטיטרציה, יש להוסיף 1 גרם סודה קאוטיק לליטר שמן. אם הוספנו 2.7 סמ"ק תמיסת רפרנס עד השלמת הטיטרציה אז צריך להוסיף 2.7 גרם סודה קאוסטית לליטר שמן בנוסף ל3.5 גרם שמוסיפים לשמן חדש. אם יש לנו 10 ליטר שמן משומש, אז מוסיפים 35 גרם כמו שמוסיפים לשמן חדש ועוד 27 גרם לפי הטיטרציה.
סודיום מתוקסיד
- שימו לב לכללי הבטיחות - שוקלים במדויק את כמות הסודה קאוסטית, ומוסיפים בזהירות לתוך המתנול שאת כמותו מדדנו קודם, ומיד סוגרים את מיכל המתנול. בתוך המיכל מתרחשת תגובה כימית. מהסודה קאוסטית ומהמתנול נוצר סודיום מתוקסיד. הסודה קאוסטית נמסה לאט במתנול, יש לתת זמן לתהליך. התהליך מסתיים לאחר שכל גרגרי הסודה קאוסטית נמסו. התהליך יכול להמשך כ 30 דקות. מידי פעם אפשר לטלטל קלות את המיכל בעדינות. טלטול חזק מידי יצור חום ואדים שיגרמו ללחץ בתוך המיכל, ומכך כדאי להימנע.
ערבוב השמן עם המתוקסיד
– מערבבים את המתוקסיד עם השמן החם. יש להקפיד על כללי זהירות. התהליך צריך להיות בכלים סגורים, מבלי שיפלטו אדים של מתוקסיד. לאחר הוספת המתוקסיד ממשיכים לערבב עד שמתקבלת תמיסה אחידה בצבע ענבר. התהליך נמשך כחצי שעה עד שעה, תלוי בכמות השמן ובדרך הערבוב. בתהליך זה מתפרקות מולקולות השמן לגליצרין ולחומצות שומן. חומצות השומן מתחברות עם המתנול והופכות למתיל-אסטר. חומר זה הוא הביו-דיזל.
שיקוע והפרדה
– לאחר השלמת התגובה, הגליצרין מתחיל לשקוע בתחתית המיכל, צבעו חום- שחור. מעל הגליצרין נשאר הביו-דיזל, צבעו צהוב- כתום. השיקוע נמשך כ12-24 שעות. בסיום השיקוע נוצרות שתי שכבות ברורות. מפרידים בין הגליצרין ובין הביו-דיזל כך שלא נשאר גליצרין וביו-דיזל באותו מיכל.
שטיפה
– את הביו דיזל יש להעביר תהליך של ניקוי במים. הדרך הנפוצה לשטיפת הביו-דיזל היא בעזרת אבן אוויר של אקווריום. מוסיפים אל הביו-דיזל מים. כמות המים היא שליש עד חצי מכמות הביו-דיזל. המים שוקעים והביו- דיזל צף. שמים את אבן האוויר בתחתית המיכל בתוך המים. הבועות העולות העטופות במים סופחות את החומרים הנמסים במים ושוקעות חזרה. בשטיפה הראשונה מתקבלים מי שטיפה בצבע לבן חלבי. מחליפים את המים וחוזרים על התהליך עד שיוצאים מים צלולים ורמת PH 7 או כמו של מי ברז. את הPH של המים אפשר לבדוק בעזרת ערכה לבדיקת PH של מי אקוואריום. כל שטיפה נמשכת 6-12 שעות. לאחר כל שטיפה כדאי לתת למים לשקוע במשך 1-3 שעות ואז להחליף את המים ולהתחיל את השטיפה הבאה. בדרך כלל דרושות 3-4 שטיפות בדרך זו.
ייבוש
– בסיום השטיפה יש להעמיד את הביו-דיזל כ 12 שעות עד שכל בועיות המים שוקעות או מתאדות. לזירוז התהליך אפשר להשאיר ג'ריקן פתוח בשמש, או לחמם את הביו-דיזל לחום של כ60 מעלות ולתת לו להתקרר. לעיתים הביו-דיזל הופך צלול כאשר הוא חם, והעכירות חוזרת בהתקררו. אז אפשר לנסות שטיפה נוספת או להעמידו שבוע - שבועיים.
ביו-דיזל מוכן
– הביו-דיזל המוכן צבעו צהוב-כתום, צלול לחלוטין וללא בועיות מים. הביו-דיזל אינו מכיל שאריות מתנול או סודה קאוסטית
סינון סופי ותדלוק
- את הביו-דיזל המוכן כדאי לסנן לפני התדלוק בפילטר דלק או בפילטר בעל כושר סינון של 5-10 מיקרון, כך מאריכים את חיי הפילטר סולר (ביו-דיזל).

בטיחות


– עבודה זהירה, לפי הכללים מבטיחה תהליך בטוח וללא סכנות. התהליך יעשה עם נעליים, בגדים ארוכים, משקפי מגן, נישמית (מסכה נגד אדים), כפפות וברז מים בקרבה מיידית מכלים אטומים - סודיום מתוקסיד פולט גזים רעילים, לכן צריך שכל התהליך מיצירת המתוקסיד עד סיום התגובה עם השמן, יהיה כמה שיותר אטום. מכל המתוקסיד בו מערבבים את המתנול עם הסודה קאוסטית חייב להיות אטום. גם מכל התגובה בו מתערבב המתוקסיד עם השמן חייב להיות אטום. המתוקסיד עלול לגרום לצריבה במגע עם עור חשוף, במערכת הנשימה ובעיניים. סודה קאוסטית מסוכנת במגע, ובעיקר במגע עם לחות או מים. סודה קאוסטית סופחת לחות מהאוויר, לשמור אותה בכלי אטום. מתנול – המתנול רעיל בעיקר דרך מערכת העיכול, אך כדאי להימנע מחשיפה לאדי מתנול וממגע בעור או בעיניים. הרעלת מתנול עלולה לגרום לפגיעה בעצב הראייה ואף למוות. המתנול הוא חומר דליק . הוא נדיף בחום של 65 מעלות. כל החומרים יאוחסנו במקום נעול,שאינו חשוף לשמש או למקור חום. הרחק מהישג ידם של ילדים.
תקלות נפוצות
ביו דיזל עכור - אם מי השטיפה יצאו נקיים ועדיין הביו-דיזל נשאר עכור, בדרך כלל הסיבה לכך היא בועיות מים. יש לבצע את פעולות הייבוש (ראו למעלה). אם עדיין נשארה עכירות אפשר לנסות שטיפה נוספת. אם יש חלקיקים מרחפים אפשר לסנן דרך פילטר 5-10 מיקרון. אם זה לא עוזר אפשר להשתמש בביו-דיזל העכור להסקה, או למהול אותו בביו-דיזל איכותי יותר.
אמולסיה
- אמולסיה נוצרת כאשר מתערבבים יחד ביו-דיזל מים וגליצרין. האמולסיה נראית כנוזל סמיך בצבע לבן עם קצף. האמולסיה נוצרת כאשר הגליצרין לא הופרד כראוי מהביו-דיזל. יכולות להיות לכך כמה סיבות:
א. בשלב ההפרדה, לאחר השיקוע, נשאר גליצרין עם הביו-דיזל.
ב. התהליך הכימי לא הושלם. אולי חסר סודה קאוסטית, אולי חסר מתנול, אולי הערבוב לא מספיק אינטנסיבי, אולי הערבוב לא היה מספיק ארוך.
למניעת אמולסיה יש לוודא שהכמויות של כל המרכיבים נמדדו כרואי, שהערבוב מספיק אינטנסיבי ומספיק ממושך, ולהקפיד שלא יישאר גליצרין עם הביו-דיזל לאחר ההפרדה מהגליצרין.
אם נוצרה אמולסיה אפשר לפרק אותה למרכיביה בכמה דרכים:
א. האמולסיה נפרדת מעצמה תוך שבוע- שבועיים
ב. חימום ל60 מעלות עד להפרדה
לאחר הפרדת האמולסיה ממשיכים עם השטיפה.
קרישת הגליצרין
- בדרך כלל לאחר 12-24 שעות שיקוע, הגליצרין מצטבר כנוזל סמיך בתחתית מיכל השיקוע. הגליצרין עלול להיקרש לג'לי הדומה לגריז. קרישת הגליצרין יכולה לנבוע מעודף סודה קאוסטית. הקרישה אינה פוגעת בביו דיזל שצף מעל הגליצרין, הגליצרין עלול לגרום לסתימות בצנרת וצריך לנקות אותו. אם הבעיה היא עודף סודה קאוסטית, יש לבצע טיטרציה וחישוב כמויות במדויק. כדאי לפנות את הגליצרין מתחתית מיכל השיקוע לאחר 12-24 שעות מתחילת השיקוע. גליצרין נקי נקרש בחום נמוך מ17 מעלות, אפשר להתיך אותו בחימום.
פריק ביולוגית
- הביו-דיזל נשמר בכלי אטום עד שנה, הביו-דיזל פריק ביולוגית כמו שמן.
פילטר סולר
– לאחר נסיעה עם מיכל אחד או שניים של ביו-דיזל כדאי להחליף את הפילטר סולר. הביו-דיזל מנקה את מיכל הדלק והצנרת ממשקעי סולר, המשקעים נעצרים בפילטר סולר. אחרי החלפת הפילטר המערכת נשארת נקייה בזכות הביו-דיזל. צנרת גומי – הביו-דיזל ממיס גומי. בעקר במכוניות ישנות כדאי לבדוק את צינורות הדלק, ולוודא שהם עשויים מחומר סינטטי. בדרך כלל במכוניות מעל שנת ייצור 95 אין בעיה.
בניית מתקן -
יש צורות רבות של מתקנים לייצור ביו-דיזל. לאחר הבנת התהליך וישומו בכמויות שמן קטנות, יהיה ברור הרבה יותר מה הן הדרישות מהמתקן. כמו כן מומלץ להסתכל באינטרנט על מתקנים שונים.
כאן אתן כמה המלצות כלליות.
יש חומרים שצריך להימנע משימוש בהם: קלקר, פלסטיק LD-PE , גומי טבעי, נחושת. אם יש לכם ספק לגבי חומר אפשר לבדוק אותו על ידי השרייה בתוך כלי סגור עם ביו-דיזל שלא עבר שטיפה. חומר שלא מתפרק תוך כמה שעות ולא מראה סימני חולשה, אפשר להשתמש בו, ולשים לב לעמידות שלו לאורך זמן.
מכל תגובה- במכל התגובה מתערבב השמן החם עם המתוקסיד. מכל זה צריך להיות עשוי מחומר עמיד למתנול, סודה קאוסטית, ביו-דיזל ולחום של עד 60 מעלות. החומר המומלץ הוא נירוסטה (אפשר למצוא אצל סוחרים של גרוטאת מתכת ולקנות לפי משקל). חומר טוב נוסף הוא HD-PE , פולי אתילן בעל עמידות גבוהה (אפשר למצוא חביות מחומר זה במזבלה) סוג הפלסטיק מוטבע על החבית, בדרך כלל בתחתית, או בצד. לחביות לבנות מחומר זה היתרון שהן שקופות, וניתן לראות את שכבת הגליצרין בשיקוע, או את שכבת המים בשטיפה, וכן למדוד כמויות בקלות. גם חבית ברזל רגילה יכולה להיות טובה. מכל התגובה יהיה אטום ככל האפשר, למניעת פיזור אדי מתנול. את כל התהליך אפשר לבצע במכל אחד, או להפריד לכמה מכלים. מתקן מכל אחד חוסך מקום, אך מתקן כמה מכלים יכול לעבוד במקביל. לדוגמה, באותו זמן שבמכל אחד נמשך השיקוע, במכל אחר מתבצעת שטיפה. למתקן מכמה מכלים יתרון גם בניקיון התהליך, יש פחות חשש שיישארו שאריות גליצרין בביו-דיזל בזמן השטיפה, או שאריות מים בביו-דיזל המוכן. רשימה מרבית של מכלים: מכל חימום לפני התגובה, מכל תגובה, מכל שיקוע, מכל שטיפה ( או כמה מכלי שטיפה), מכל יבוש, מכלים לאכסון ביו-דיזל מוכן. אפשר בהתאם לנוחות לדחוס כמה תהליכים למכל אחד, לדוגמה: חימום, תגובה ושיקוע, במכל אחד, ובמכל נוסף שטיפה וייבוש.
גרביטציה – אנרגיה בלתי מתכלה ובחינם, כדאי להשתמש בה כמה שיותר. בכל מיכל כדאי שיהיו לפחות שני ברזים. אחד תחתי לריקון כל המיכל עד הטיפה האחרונה, ושני מעט גבוה יותר, כדי שהטיפות האחרונות יישארו במיכל. לדוגמה לאחר השיקוע, מרוקנים את הגליצרין מהברז התחתון. אהל את הביו-דיזל נעביר אל מיכל השטיפה דרך הברז הגבוה יותר, כך אם למראת הכול, נשאר מעט גליצרין בתחתית מיכל השיקוע, הוא לא יתערבב עם הביו-דיזל במיכל השטיפה. יש יתרון למיכלים עם תחתית קונית המבטיחה ניקוז טוב, זה חשוב במיוחד בשלב שיקוע הגליצרין, וכאשר עורכים את השיקוע ואת השטיפה באותו מכל.
מכל המתוקסיד- מכל זה יהיה אטום לחלוטין. מיכל זה יהיה עשוי HD-PE, עדיף ג'ריקן לבן. על הג'ריקן נסמן שנתות למדידה, כך לא נצטרך להעביר את המתנול דרך כלי מדידה נוסף. לתוך מכל זה נוסיף את הסודה קאוסטית. כדאי לסדר צינור המאפשר את מעבר המתוקסיד אל מיכל התגובה, ללא בריחה של אדי מתוקסיד.
ערבוב השמן עם המתוקסיד- אפשר עם משאבה או עם מערבל. למשאבה כמה יתרונות, היא יותר רב שימושית, היא מערבלת מצוין, אפשר בקלות להעביר אותה ממכל אחד לאחר, ולהשתמש בה לשאיבה של חומרים שונים.
צנרת- כדאי שלכול חומר יהיה סט צינורות משלו: צינורות לשמן, צינורות לתגובה הכימית, צינור למתוקסיד, צינורות לשטיפה, צינורות לביו-דיזל נקי. נוח מאוד להשתמש בצינורות שקופים, אפשר לראות את הזרימה, ולמנוע ערבוב לא רצוי של חומרים.
חימום- אפשר למחם את השמן בעזרת גוף חימום חשמלי. החימום יכול להיות על ידי גוף חימום כמו של דוד שמש הטבול התוך השמן, או על ידי כירה חשמלית מתחת למכל, אם הוא עשוי מתכת. כדאי להוסיף תרמוסטט, אפשר להשתמש בתרמוסטט של דוד שמש ולכייל אותו ל55 מעלות. הפלסטיק של התרמוסטט אינו עמיד במתנול, אפשר להחליף אותו בכיסוי אחר. בנוסף לתרמוסטט כדאי שיהיה כל הזמן מד-חום המודד את חום השמן. אפשר גם לחמם את השמן בשמש, בעיקר בקיץ. חבית שחורה סגורה תתחמם תוך כמה שעות.
חשמל- במתקן מתכת כדאי לסדר הארקה.
סיליקון - חומר עמיד למתנול, סודה קאוסטית וחום, אפשר להשתמש בו לאיטום מאדים, ולבידוד זרם חשמלי.
אפשר לבנות את המתקן בהדרגה, כל פעם לשכלל אותו קצת. אפשר להתחיל במתקן קטן של מכל אחד, אחר כך להפריד שלבים לכמה מיכלים ולהגדיל את המיכלים. לבסוף כדאי להגיע למיתקן שבו נכין 100- 200 ליטר בכל פעם. כך נוכל להכין ביו-דיזל בערך פעם בחודש, ונוכל להתחלק במתקן עם עוד כמה שותפים. לקבוצה של 4-5 שותפים קל יותר לייצר ביו-דיזל. כל אחד תורם את חלקו. אחד אוסף שמן, אחד בעל ידע בכימיה, אחד טכנאי וכו'.

רשימת ציוד-
משאבה או מערבל עם מנוע.
מכל תגובה, מכל שיקוע, מכל שטיפה (אפשר גם לבצע את כל הפעולות במכל אחד)
גוף חימום של דוד שמש
תרמוסטט
מד חום כוהל מזכוכית
משאבת סיפון למתנול (משאבת דלק קטנה)
משאבת חבית ידנית מפלסטיק, לשאיבת שמן ועוד.
נישמית- מסיכת פה ואף למניעה של נשימת אדים.
משקפי מגן
כפפות
מיכל אטום לערבוב מתוקסיד
סודה קאוסטית
מתנול
משקל
1 ליטר תמיסת רפרנס- 1 גרם סודה קאוסטית בליטר 1 מים מזוקקים
1 ליטר איזו פרופיל אלכוהול- IPA
פיפטה 10 מ"ל לIPA
פיפטה 5 מ"ל לתמיסת רפרנס
פיפטה 5 מ"ל לשמן
ארלנמייר 100 מ"ל
שואב פיפטות
פנול פתלאין
משאבת אוויר לאקוואריום
אבן אוויר + צינורית
בקבוקון זכוכית חום 100 מ"ל לIPA
בקבוקון זכוכית חום 100 מ"ל לרפרנס
משפך זכוכית קטן למילוי הברבוקונים
בקבוקון זכוכית חום 10 מ"ל לפנול פתלאין + טפטפת
אינדיקטור ל PH 7 לבדיקת מי השטיפה. אפשר להשתמש בערכה לבדיקת PH של אקוואריום.

הדרך הקלה להכנת ביו דיזל ביתי
הדרך המהירה לביו דיזל היא לקנות אותו, אבל הדרך קלה להכנה ביתית היא זו- לאט וארוך- כל שלב נמשך 12- 24 שעות, ככה תמיד יש זמן במהלך היום לעשות את מה שצריך, כל שלב בתהליך נעשה במלואו. כדאי לבצע שני תהליכם במקביל, כך שאת מי השטיפות פשוט מעבירים אל מיכל השטיפה בתהליך המקביל. ואם פתאום צריך מהר ביו דיזל אפשר להאיץ את אחד התהליכים.
שיתוף פעולה עם חברים-
כמות הביו דיזל הנוצרת בתהליך זה בדרך כלל גדולה מצריכתו של רכב משפחתי אחד, ואת איסוף השמן כדאי לחלק עם עוד חברים. כך כל חבר אחראי על חלק אחר בהפקת הביו דיזל: אחד מייצר, כמה חברים אוספים שמן, אחד אחראי על הצד הטכני וכו' ...
יום א. בערב הכנת 100 ל' ושיקוע.
יום ב. בערב הוצאת גליצרין, העברת ביו דיזל למיכל שטיפה, הוספת מי שטיפה 2 , תחילת שטיפה 1.
יום ג. בבוקר הפסקת בעבוע. בערב הוצאת מי שטיפה 1, הוספת מי שטיפה 3 מהתהליך המקביל, תחילת שטיפה 2.
יום ד.בבוקר הפסקת בעבוע, בערב העברת מי שטיפה 2 אל שטיפה 1 בתהליך המקביל, הוספת מים נקיים, שטיפה 3
יום ה. בערב הפסקת בעבוע
יום ו. בבוקר העברת מי שטיפה 3 אל מיכל לשטיפה 2 , העברת ביו דיזל אל מכל ייבוש.
לאחר כמה מים במכל הייבוש, כשהביו דיזל צלול וללא בועיות מים, מעבירים את הביו דיזל למכל אחסון ותדלוק.
יום א. הכנת 100 ל' ושיקוע...

התהליך המקביל:
יום ג. הכנת 100ל' ושיקוע.
יום ד.הוצאת גליצרין, העברת ביו דיזל אל מיכל שטיפה, העברת מי שטיפה 2 מהתהליך המקביל, תחילת שטיפה 1
יום ה. הפסקת בעבוע
יום ו. בבורק הוצאת מי שטיפה 1, העברת מי שטיפה 3 מהתהליך המקביל, תחילת שטיפה 2. בערב הפסקת בעבוע.
שבת- מנוחה.
יום ב. בערב, העברת מי שטיפה 2 אל שטיפה 1 בתהליך המקביל החדש, הוספת מים נקיים תחילת שטיפה 3.
יום ג. בבוקר הפסקת בעבוע. בערב הכנת 100 ל' חדשים, ובזמן התהליך: העברת מי שטיפה 3 אל שטיפה 2 בתהליך המקביל, העברת ביו דיזל למכל ייבוש.

מקורות מידע נוספים




מדריכים נוספים באתר: